אנחנו טלי ואיה, בנות 17 ושגרירות בארגון LEAD  לפיתוח מנהיגות בקרב בני נוער. ביום הראשון ללחימה ראינו כל אחת מהבית שלה את הזוועות שהתחוללו בעוטף ולא יכולנו להמשיך לשבת בחיבוק ידיים. כבר בשעות אחר הצהריים של אותו יום שבת הפצנו שני טפסים דיגיטליים, אחד הפונה למי שמעוניין לסייע ולהתנדב באזור מגוריו ושני הפונה למי שזקוק לסיוע, שהגיעו כבר בשבוע הראשון לאלפי תגובות. מהר מאוד הבנו שהצורך העיקרי שעולה מהשטח הוא בפינוי ובמציאת מקום לינה בטוח, במיוחד בערים הגדולות שבעוטף אשר לא זכו למענה מהמדינה או מהעירייה.הקיבוצים והמושבים פונו די מהר - בצדק כמובן כי לא היה אפשרי להישאר שם, אבל לפנות עיר שלמה זו משימה לא קלה שלא המדינה ולא העיריות היו מוכנות לבצע באופן מסודר ויסודי. התחלנו לקבל פניות מתושבי הערים הגדולות בעוטף והבנו שיש המון אנשים שמוכנים לארח ולהציע את הבתים שלהם, שיש המון אנשים שרוצים להתארח אבל אין אף גורם שמקשר ביניהם דאז. בשבוע הראשון כבר טיפלנו במאות פניות של תושבים שמבקשים מזון, פינוי או מציאת מקום לינה באמצעות חיבור למאגרים של מתנדבים, מקומות ומשפחות שרוצות לארח. לצערנו גילינו שהמדינה כרגע נמצאת בבלגן גדול ונוצר מצב שעיריות שלמות מפנות אלינו את התושבים שלהן. ככל שכמות הפניות גדלה, כך גם הרחבנו את הצוות שלנו, שהיום מונה עשרות מתנדבים מדהימים מכל הגילאים (מבני נוער ועד בני 70) שמנטרים את החמ"ל  במשך 12 שעות ביממה. עד כה פינינו מאות משפחות והכל קורה מהבית, מול מחשב ביתי וטלפון ביתי. בזכות העובדה שהיינו הראשונות שהחלו לפעול בתחום הזה כבר ביום שפרצה המלחמה, באמת זכינו לאמון של אנשים רבים שזקוקים לסיוע ומצליחים להגיע אלינו ולמענה אנושי. הבנו שלא צריך שום דבר משוכלל, ואין שום חסמים בירוקרטיים או גיל מסוים כדי לסייע לאנשים שזקוקים והדבר היחיד שיש לעשות הוא להקשיב לאנשים ולהיות עם נכונות לעזור.